האם בעל מקרקעין חייב בפיצוי גם כאשר נזק הגוף נגרם בשטחה כתוצאה מפעילות של אדם שזהותו לא ידועה שגרם להדיפת הנפגע והפלתו?
שאלה זו נדונה במספר פסקי דין שעניינם פגיעה שנגרמה לגופו של אדם ששהה בבית נתיבות של נמל תעופה על ידי עגלה שעליה מזוודות במהלך שימוש בה ע"י אדם אחר.
כך לדוגמא בפסק דין שניתן במסגרת ת.א. (י-ם) נ.ר. נ' רשות שדות התעופה
בית המשפט קובע שאחריות נמל התעופה לפצות את התובעת תוך שהוא מציין כי חובת הזהירות של מחזיק מקרקעין כלפי מבקר בקרקע שבחזקתו משתרעת גם על פעולותיו הצפויות של פלוני על הקרקע בגין סיכון בלתי רגיל שנוצר על ידי פלוני.
בית השפט מציין כי נמל התעופה יכול היה לצפות תאונות שנגרמות כתוצאה מצפיפות של נוסעים שמתקבצים בטרמינל כאשר נוסע אחר דוחף ומפיל נוסע אחר.
בית המשפט מוסיף כי נמל התעופה יכול היה להציב דייל או פקח להכווין את תנועת הנוסעים ובכך לווסת את כניסתם ולמנוע התנגשות נוסעים זה בזה.
בית המשפט מסיק את חובת הזהירות בין היתר מנהלי נמל התעופה עצמם שמחייבים הצבת דיילים במקום.
בנוסף, מסיק בית המשפט את חובת הזהירות הקונקרטית מריבוי ההתנגשויות שמתרחשות בנמל התעופה ועלולות לגרום לנזקי גוף.
בית המשפט מציין כי כאשר צד נטל על עצמו פרקטיקה מחמירה יותר הוא חב חובת זהירות על פי אותו סטנדרט מחמיר. בית המשפט עושה זאת תוך שהוא מציין את ההלכה שנקבעה בעניין בנוגע להתנהלות המצופה מרופאים.
"משבחר בית החולים בפרקטיקה רפואית מתקדמת, אין בהטלת חובה עליו לנהוג בהתאם לאותה פרקטיקה כדי לשבש את פעילותו." ע"א 3056/99 רועי שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, נ"ו(2) 936 (2002)
בית המשפט קובע כי ההסתברות שנוכחות של דייל במקום הייתה מונעת את התאונה גדולה מההסתברות שנוכחות כזו לא הייתה משפיעה על התרחשות תאונות.
פסק הדין מלמד אותנו כי, גם אם אירוע התאונה נראה כגזירת גורל שאינה קשורה לפעילות של איש, יש מקום להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון וידע בנזקי גוף, כדי לבחון אם בכל זאת ניתן למצוא מקור חובה שיכול להוביל לפיצוי כספי.
ארעה לכם תאונה, אנא פנו אלי לשיחת ייעוץ, ללא עלות בפלאפון : 0542871851.
