צילום המפגע - כעורך דין המתמחה בתחום אני מדריך את הלקוח לצלם את המפגע ולעיתים מגיע למקום התאונה להתרשם ממנה בעצמי. במקביל, אני מבקש מהלקוח לעקוב אחר תיקון המפגע על ידי הרשות המקומית ולצלם את האזור גם לאחר התיקון.
גיבוש פרטי עדים ושימור זיכרון - אחד הדברים שאני עושה מיד עם קבלת המקרה לידי זה לוודא מי העדים הפוטנציאליים שיוכלו לגבות את גרסת הלקוח לגבי נסיבות התאונה. לרוב אני שולח אליהם טיוטת תצהיר לחתימה כדי "להקפיא זיכרון".
שמירת קבלות - ישנה חשיבות לקבל ולשמור על קבלות המעידות על היקף ההוצאות שנגרמו בעקבות התאונה. בד"כ רוב ההוצאות נגרמות בשנה הראשונה לתאונה. הדרכת הלקוח לשמור את הקבלות ולהעביר עותק אליו וכן לוודא שכל טענה עתידית על הוצאה תוכל להיות מגובה בקבלות חשובה להגדלת סכומי הפיצוי.
הדרכה בנוגע לחוקרים - חברות הביטוח של העיריות מנסות לנצל נפגעים שאינם מיוצגים כדי לשלוח אליהם חוקרים שיגבו מהם גרסאות לעניין התאונה בצורה לא מבוקרת ומוניפולטיבית. יש חשיבות לתדרך את הלקוח הן בדבר עצם האפשרות למפגש עם חוקר והן בנוגע לאופן בו עליו להתנהג כאשר חוקר מגיע אליו. הפנייה לקבל טיפול רפואי - במקרים רבים אני נתקל בלקוחות שסובלים כתוצאה מהתאונה מפגיעה נפשית, פגיעה נוירולוגית או אחרת ולא פנו לרופאים לקבל טיפול בגלל שלא האמינו שהפניה תועיל לבריאותם. חברות הביטוח מנצלות את העובדה הזו כדי לטעון שאדם שלא פונה לטיפול מוחזק כאדם בריא. תפקידו של עורך הדין להפנות את תשומת ליבו של הלקוח לעניין זה ולדרבן אותו לפנות ולייצר תמונת ראי של הפגיעה שלו בדמות איבחון רפואי.
בירור זהות הצדדים הרלוונטיים - במקרים רבים קיימים יותר מגורם אחד שאחראי לתאונה. השלב של בירור הנסיבות וזהות המעורבים לוקח זמן. לכן חשוב שהשלב בו מתגבשת הנכות היציבה (כשנה מיום התאונה) ינוצל לצורך קבלת המידע השלם ביותר בנוגע לזהות הנתבעים.
דוגמא לעקרונות הללו ניתן לראות במקרה של ד' שפנתה אלי לאחר שנפלה לתוך בור ביוב כתוצאה ממכסה שהונח בצורה לא טובה. הנחיתי את ד' לצלם את מקום התאונה.
כשד' הגיעה למקום, מס' ימים לאחר התאונה, היא הבחינה בכך שעל המכסה שממנו נפלה הונח מחסום שמטרתו למנוע מעוברים ושבים לדרוך על המכסה וליפול בעצמם לבור הביוב.
צעד פשוט זה מנע מחברת הביטוח של בעלי המקרקעין להעלות את השאלה האם הגברת זכאית לפיצוי והעביר אותנו לשלב הבא של מו"מ היקף הפיצוי שיוענק לה.
