מתי תוכר תאונת דרכים בדרך לעבודה ובדרך מהעבודה לבית כתאונת עבודה

נפגעת בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה?

במאמר זה אסקור את התנאים בהם המוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונת הדרכים כתאונת עבודה שמזכה בפיצוי .

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "תאונת עבודה" במקרה של עובד שכיר כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו....."

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי הרחיב את המקרים שיש לראותם כתאונת עבודה. בסעיף 80(1) נקבע כי אף נסיעה או הליכה של עובד לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו יחשבו כתאונת עבודה.

כלומר, לא כל תאונה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה באה בגדרה של "תאונת עבודה". רק תאונה שהתרחשה במקטעי דרך מסוימים תחשב ככזו, ואלה מקטעי הדרך;

1) בעת שהמבוטח היה בדרך "ממעונו או ממקום בו הוא לן אף אם אינו מעונו" לעבודה.

2) בעת שהמבוטח היה בדרך "מן העבודה למעונו".

3) בעת שהמבוטח היה בדרך "ממקום עבודה אחד למשנהו".

לסעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי נקבע סייג בסעיף 81(א) לפיו אין רואים את אותה תאונה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו.

סעיף 81(ב) קובע כי לא יראו כהפסקה או כסטייה של ממש אם המבוטח עשה שינוי בדרכו לצורך ליווי ילדו לגן או למעון שבו ילדו נמצא לפי הסדר קבע או אם העובד הלך לאותו מקום כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה בו הוא נוהג להתפלל.

"הדרך המקובלת" במובן סעיף 81 לחוק אינה תמיד אחת וידיה ואפשר שיתקיימו מספר חלופות "מקובלות" שההבדל ביניהן אינו משמעותי. השימוש באחת מן החלופות הוא פועל יוצא של בחירה אקראית או אילוצים אובייקטיביים. כל עוד הדרך הנבחרת משרתת את הנסיעה ממעונו של העובד אל מקום העבודה והיא, בנסיבות העניין, נוחה ויעילה מבחינת המרחק או הזמן - תהא זו "הדרך המקובלת".

"סטיה או הפסקה של ממש" – בפסיקה נקבע כי יש לקרוא את הסעיף כמכלול ופירושו הוא שרק "הפסקה של ממש" או "סטייה של ממש" מוציאים את התאונה מגדר של תאונת העבודה. אין די בכל סטיה, אפילו הקלה שבקלות, כדי שאדם ייחשב כמי שסטה מן הדרך המקובלת.

כדי לקבוע אם הייתה הפסקה של ממש, נקבע בפסיקה, יש לתת את הדעת לשני גורמים: מהות ההפסקה ואורך ההפסקה. ככל שההפסקה תהיה אינצידנטלית לדרכו של אדם בלכתו לעבודה וההשתהות תהיה קלה כך הנטייה תהיה להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

כך, הפסקה "קלה" לשיחה עם חברים בדרך מהעבודה יכולה להיות אנצדנטלית לדרכו של המבוטח וזאת כל עוד שאורך השיחה והנסיבות האחרות אינם מעידים על כך שהוא הפך את השיחה לפגישה חברתית ולמטרה בפני עצמה.

בנוסף, אם הנסיעה בד"כ לוקחת כחצי שעה עד שלושת רבעי שעה ואילו הסטייה גרמה לכך שהנסיעה תיקח כפליים סבירות גבוהה כי התאונה לא תוכר כתאונת עבודה.

בפסיקה שדנה בתאונות בדרך מהבית לעבודה ומהעבודה לבית נקבע כי יש לבחון אם מטרת או כוונת הנסיעה הייתה להגיע מהמעון לעבודה או מן העבודה למעון. ככל שמטרת העובד ביציאתו לדרך הייתה מטרה עצמאית ונפרדת העומדת ברשות עצמה, הרי שהעובד לא ייחשב כמי שהיה במקטע הדרך המכוסה בחוק, אף אם התאונה ארעה לו בדרך המקובלת שבין המעון לעבודה.

כאשר המטרה המרכזית בנסיעה היא מטרה אישית או ככזו שאינה נוגעת למטרת העבודה הרי שהיא לא תסווג כנסיעה מן העבודה ואל העבודה.

במקרים גבוליים, כך נפסק בעבר יש לבחון את התכלית האמיתית של מהלכי המבוטח, תוך מתן משקל ועדיפות לעיקר על פני הטפל. ככל שבית הדין יתרשם שבמקרה שלפניו התמונה העובדתית מצביעה על התאמה כללית ואמיתית למסגרות הלא מדויקות הקבועות בחוק, אז הנייה תהיה להכיר באירוע כ"תאונת עבודה", אף אם הייתה חריגה שולית וזניחה כלשהי בנסיבות האירוע.

הבחינה צריכה להיעשות בסבירות ובמידתיות, באופן שהמטרה העיקרית של החוק תושג ולא יקופחו זכויות המבוטח במקרים גבוליים.

יש לזכור שחוק הביטוח הלאומי הינו חוק סוציאלי שפרשנותו ויישומו במקרים של ספק נעשים תמיד לטובת המבוטח.

נפגעת בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה? על מנת שהמוסד לביטוח לאומי לא יידחה את התביעה להכיר בתאונה כתאונת עבודה מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.

לשיחת ייעוץ ללא עלות 0542871851.

ורדה גורדון נ המוסד לביטוח לאומי

.doc

Download DOC • 192KB

ורדה אהרנפלד נ המוסד לביטוח לאומי

.doc

Download DOC • 53KB