מתי זכאי עובד שאירוע לבבי יוכר כתאונת עבודה באופן שיזכה אותו בקצבה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה.
במאמר זה אסקור עבורכם את התנאים שיצרה הפסיקה בישראל להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה.
הסיבות להתפתחות אוטם שריר הלב
אוטם שריר הלב הינו תוצאה של מחלת טרשת העורקים הכליליים המתפתחת לאורך זמן. האוטם מתרחש, בד"כ, באופן טבעי כאשר שכבת שומן שהצטברה ברובד הפנימית של העורק נקרעת, וסביב הקרע נוצר קריש דם אשר גורם לסתימת העורק כולו. אוטם שריר הלב יכול להתפתח במשך מס' דקות, שעות ואף ימים.
הופעת אוטם שריר הלב כרוכה בקיומם של שני גורמים שונים: האחד – קרע בשכבת השומן, והשני – תקלה בהתכווצות ובהתרחבות העורקים.
המנגנון של קרע בשכבת השומן – עם התפתחות מחלת טרשת העורקים הכליליים מתווספים שומנים לרובד הפנימי של העורקים, אשר מביאים בסופו של דבר, להיצרות העורק וחסימתו.
החסימה גורמת להפסקת זרימת הדם בעורק ולהפסקת הובלת חמצן לאזור הנמצא מעבר לסתימה – נוצר נמק בשריר הלב -הוא האוטם.
שינויים דינמיים בהתכווצות ובהתרחבות העורקים – העורק הכלילי הוא עירוק שרירי בעל יכולת להתרחב או להתכווץ, על מנת להגדיל או להקטין את קוטרו. כך, מושג ויסות של זרימת הדם לשריר הלב בהתאם לדרישות הגוף וזרימת הדם לחמצן. המערכת העצבית של הגוף יכולה להשפיעעל קוטרו של העורק שוב בהתאם לדרישות הגוף.
קיימים גורמי סיכון רבים למחלת הלב ובהם: רמה גבוה של כולסטרול "רע" , רמה נמוכה של כולסטרול "טוב", לחץ דם גבוה, סוכרת, עישון, תורה, מתח מתמשך של אדם בעל אופי A.
כלומר, מרבית גורמי הסיכון למחלת לב אינם קשורים לעבודה ואף הגורמים אשר יכולים להיות קשורים לעבודה אינם בהכרח קשורים אליה, שכן עסקינן בגורמים שקשורים במתח מתמשך הקיים בחיי היום – יום של כל אדם באשר הוא אדם , ללא קשר לעבודתו.
לחץ נפשי, או פיזי פתאומי, עלול לגרום להפרשה עודפת של אדרנלין וזו מצידה גורמת להתכווצות העורק, לקרע ברובד השומני שלו ולהיווצרות קריש היוצר חסימה של העורק ומפסיק את זרימת הדם לשריר הלב.
הצורך בהוכחת אירוע חריג בעבודה
מחלת טרשת העורקים הכליליים (coronary artery disease) אינה מנויה ברשימת מחלות המקצוע, הקבועות בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954 ולכן אינה נופלת בגדר מחלת מקצוע במובן החוק. רשימת מחלות המקצוע הינה "רשימה סגורה" שאין להוסיף עליה.
ההלכה הפסוקה היא שאוטם שריר הלב אינו יכול להיות תוצאה של מיקרוטראומה.
אם כן, בית הדין יוכל להכיר באוטם שריר הלב רק כ"פגיעה בעבודה" כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי, רק אם יוכח האוטם כתאונת עבודה.
התפתחות טבעית של מחלת לב המסתיימת באוטם, ללא קשר לעבודה, אינה נופלת בגדר "תאונת עבודה".
הכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה - תורת "הגורם המשרה" (זרז)
בהתחשב במנגנון הרפואי להתפתחות אירוע לבבי פיתחו בתי המשפט את תורת "הגורם המשרה" (זרז) (trigger) . לפי תורה זו, נקודת המוצא היא שבמבוטח מקננת מחלת לב כלילית אשר בסופו של דבר – כך ברוב המקרים – וללא קשר לעבודה, עלולה לגרום להופעת אוטם בשריר הלב.
חריגות האירוע והלחץ הנפשי נבחנת על בסיס סובייקטיבי אולם הבחינה הסובייקטיבית מצריכה ראיות אובייקטיביות להוכחת דחק נפשי בלתי רגיל.
מתח מתמשך בעבודה, אפילו אם הוא משתרע על פני ימים או שבועות אינו מוכר כ"אירוע חריג" אלא במקרים בהם בסמוך לפני האירוע נוצר "שיא" או "עליית מדרגה" חריגים באותו מתח מתמשך והם שייחשבו כ"אירוע החריג".
אולם, לעיתים, ניתן לקשור בין "אירוע חריג" בעבודה, כגון דחק נפשי בלתי רגיל או מאמץ גופני בלתי רגיל, שהוא "הגורם המשרה" לבין הופעת האוטם במועד בו הופיע.
תורת הגורם המשרה ישימה בעיקר למקרים בהם האוטם מתפתח תוך דקות או שעות, ובמקרים לא רבים תוך מספר ימים וכתוצאה מאירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל.
התנאי הראשון להכרה בפגיעה בלב כבתאונת עבודה הינו קרות "אירוע תאונתי"/"עובדה תאונתית" כלומר, פגיעה הניתנת לאיתור בזמן ובמקום באחד מאיברי הגוף לרבות נפש, עקב אירוע חיצוני.
על פי רוב "עובדה תאונתית" שגורמת לחבלה פיזית נחשבת לתאונת עבודה. אוטם שריר הלב שונה מתאונה רגילה במובן זה שהופעתו אינה כרוכה בפגיעה פיזית הנגרמת על ידי אירוע חריג פתאומי הניתן להגדרה בזמן ובמקום. האוטם הוא – מצב רפואי – ולא "חבלה" אלא תוצאה להתפתחות טבעית של מחלה שלעיתים מופיעה כתוצאה מדחק נפשי בלתי רגיל או מאמץ גופני בלתי רגיל.
לפיכך, "העובדה התאונתית" במקרה של אוטם הינה הגורם המרשה שהביא לתוצאה שהיא האוטם. אותו אירוע חריג, הגורם להתכווצות או הרחבת העורקים ו/או גורם לקרע ברובד השומני, אשר מתפתח לאוטם שהוא הפגיעה הפיזי שהאוטם הוא תוצאתה.
דרישת ה"פתאומיות" כחלק מ"האירוע התאונתי" אינה מתייחסת כלל לאירוע החיצוני בעבודה שאותו מנסים לקשור לאירוע הלבבי, אלא לאופן קרות המגע בין האירוע החיצוני לגוף שמיד לאחריו הוא ניזוק.
תכלית הדרישה הינה לאבחן בין מצב של מגע וחשיפה ממושכים לגורמים חיצוניים, או מצב תחלואתי מתמשך, לבין נזק הנגרם מיידית כהמשכו הישיר של האירוע החיצוני.
סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 קובע חזקת סיבתיות לפיה;
"תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין אם שאירעה לעבודה ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים."
על מנת ש"התאונה" (התקף הלב) יוכר כתאונת עבודה, נדרש מבוטח להוכיח קשר סיבתי בין "האירוע החריג" לבין התקף הלב.
קיומו של קשר סיבתי נקבע על ידי בית הדין (סיבתיות משפטית) לאחר בחינת השאלות הרפואיות (סיבתיות רפואית) באמצעות מומחה רפואי.
על העובד להוכיח קיומו של אירוע חריג/גורם משרה שארע בעבודתו ויש אפשרות שהוביל לאירוע הלבבי.
ככל שהית הדין משוכנע שקיים גורם משרה או גורם משרה אפשרי (כאמור, אירוע חריג בעבודה שהוביל או יכול היה להוביל להתקף הלב), הוא ממנה מומחה שיחווה דעה בנוגע לשני עניינים;
1. קיומו של קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם – במסגרת בחינה זו יובהר כי כדי להעלות את האפשרות לקשר סיבתי בין האוטם לבין האירוע החריג יש להוכיח סמיכות זמנים בין האירוע לבין האוטם. ככל שהאוטם אירע בסמיכות זמנים קצרה יותר לאירוע החריג כך סיכוי טוב יותר שניתן יהיה לקשור בין הדברים. בהתאם לספרות הרפואית אוטם מתפתח תוך כדי אירוע חריג (גופני או נפשי) או תוך שעה שעתיים מסיומו. עם זאת, מקובל לחשוב שאוטם שמתפתח יותר משעתיים אך תוך 24 שעות מאירוע חריג עדיין יכול להיות קשור לאותו אירוע. כדי להעלות את האפשרות של קשר סיבתי בין אוטם שמתפתח יותר משעתיים מהאירוע החריג, ובמיוחד יותר מ – 24 שעות לאחר האירוע החריג דרוש תיעוד רפואי או אחר שלחולה היו תלונות שניתן לקשר ל"אוטם שבדרך" בין האירוע החריג ובין התפתחות המלאה של האוטם (כאבים בחזה, כאבים ברום הבטן, חולשה, זיעת יתר).
2. השפעת הגורם המשרה - האם ניתן לקבוע שלגורם המשרה הייתה השפעה משמעותית להופעת האירוע הלבבי ביחס לגורמים אחרים (מחלות רקע, מצב לבבי קודם, גורמי סיכון וכו'.....). ככל שיוכרע כי השפעת האירוע החריג הייתה פחותה בהרבה מהשפעת מחלות הרקע של העובד על האירוע הלבבי התביעה להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה תידחה. יובהרכי בעניין זה בוחנים האם אלמלא האירוע החריג היה קורה האירוע הלבבי באותו מועד ולא האם העובד היה לוקה במועד אחר כלשהו באירוע לבבי.
לאחר שהמומחה הרפואי מאשר את הקשר הסיבתי בין האירוע החריג בעבודה לאוטם שריר הלב וקובע כי השפעתו הייתה משמעותית באופן ניכר מהשפעת גורמים אחרים תוכר הפגיעה כפגיעה בעבודה.
התקף לב שמוכר כפגיעה בעבודה, במקרים רבים, מוביל לזכאות לקצבה חודשית לכל החיים ללא תלות בהיקף הכנסה.
כעורך דין בעל ניסיון של כ- 15 שנה בתחום נלחמתי עבור מספר רב של לקוחות במוסד לביטוח לאומי על מנת להכיר בהתקף הלב שעברו כתאונת עבודה.
רק עורך דין בעל ניסיון בתחום, מיומנות, וידע של המבחנים השונים שיכולים להוביל להכרה בפגיעה מסוג זה כפגיעה בעבודה יכול להשיג עבורך את הקצבה המיוחלת.
עברתם אירוע לבבי ואתם מעוניינים לבחון אם ניתן להכיר בו כתאונת עבודה שמזכה בפיצוי – לשיחת ייעוץ ללא עלות - 0542871851
