מתי ניתן להיחשב כנפגע עבודה ולקבל פיצוי מהביטוח הלאומי בגין פגיעה מצטברת בעבודה שגרמה לנכות?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה 1995 מגדיר "פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
"מחלת מקצוע" מוגדרת כמחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.
עילת המיקרו טראומה מחייבת הוכחת ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית שהיא זהה או דומה במהותה, על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה.
על מנת לבסיס תשתית עובדתית לעילה זו, על העובד להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן שפועלות על מדום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות, המשתרע על פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה.
על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר ב"תאונה" המקנה זכות לגמלאות, לא רק כאשר מדובר במקרה חד פעמי שמתלווים אליו סימנים מובהקים של מכה, חבלה או הפעלת כח חיצוני כלשהו, אלא גם בצירוף של מקרים (פגיעות) שכל אחד מהם הוא בעל אופי "תאונתי", שניתן לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק.
בעב"ל (ארצי) 57714-11-12 נח נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) ניתן ביום 22.12.14 נקבע כדלקמן;
"תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות "סגורה". מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מקצוע, ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל".
בעב"ל (ארצי) 7807-10-12 ג'בור נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) ניתן ביום 14.1.14 הוסיף בית המשפט וקבע;
"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.....התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".
בפסיקת בית הדין הארצי נקבעו מספר עקרונות נוספים ביחס לתורת המיקרוטראומה;
1. אותן "תנועות חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" – עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יניב (פורסם בנבו) (1999).
2. תדירות התנועות אינה מחייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, כל עוד ניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך עבודתו. עם זאת עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" – עב"ל 1012/00 שבח נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) ניתן ביום 28.7.02 וכן עב"ל 90/06 כובש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) ניתן ביום 17.8.06.
3. אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה ויש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות שמרכיבות אותה.
4. יחד עם זאת במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של המבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים, מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה.
דרישות התדירות, הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות עשויות היראות כדרישות המחמירות עם המבוטח. אולם, הסיבה לקיומן היא קושי ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות אותן מחלות לבין הגורמים בעבודה – ראה עב"ל 175/03 סויסה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) ניתן ביום 26.10.04.
בפגיעה לפי תורת המיקרוטראומה יש חשיבות גדולה להכיר את התנאים בהם מוכרת הפגיעה כפגיעה בעבודה תוך היווועצות עם עורך דין המתמחה בתחום על מנת לגבש את עילת התביעה כנדרש ולהציג את אופי העבודה בצורה מדויקת ובהתאם לדרישות החוק והפסיקה בפני המוסד לביטוח לאומי וזאת החל מהפניה הראשונה אל הביטוח הלאומי.
סובל מפגיעה גופנית והינך סבור כי היא קשורה לאופי העבודה הינך מוזמן לפנות אלי, לייעוץ ראשוני ללא עלות, בפלאפון 0542871851.