• uzeryadv

הכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה - קבלת פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי

מתי ניתן להכיר בבקע מפשעתי כתאונת עבודה המזכה בפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי?

בהתאם לסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 קיימים תנאים מיוחדים על מנת שבקע מפשעתי יחשוב כתאונת עבודה, היינו תוצאה של פגיעה בעבודה.

שלושה תנאים נדרשים על פי סעיף 84 לחוק כדי להכיר בבקע מפשעתי כתאונה בעבודה והם;

1. הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.

2. עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.

3. הודעה על התקף הכאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם.

סעיף 84 מצמצם את המושג "תאונה בעבודה" כאשר מדובר בבקע מפשעתי כך שבמקרה כזה רק עם הוכחו התנאים המצטברים המפורטים בסעיף החוק ניתן יהיה להכיר באירוע תאונתי שהביא לבקע מפשעתי כתאונת עבודה.

כמובן שבנוסף לאותם תנאים מצטברים, כתנאי מקדמי, על העובד להוכיח את האירוע התאונתי שהתרחש במהלכה של העבודה.

מאמץ לא רגיל

על פי ההלכה הפסוקה, הקביעה מהו "מאמץ לא רגיל" תינתן על פי התשובה לשאלה האם המאמץ שעשה הנפגע ביום שבו מדובר היה מאמץ אשר היה רגיל לעשותו בעבודתו, אם לאו.

כמו כן, יש להתייחס באופן סובייקטיבי לנפגע עצמו וכן יש לתת משקל רב לתדירות שבו הוא מבצע את הרמת המשקל – ראה בעניין זה עב"ל 368/97 פנטנוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) פד"ע לה 1999.

"סעיף 84 לחוק....הוא ייחודי בכך שאף אם ברור שהבקע הוא בבחינת "תאונה" והוא בא "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של המבוטח", אין לראותו כתאונת עבודה אלא אם כן מתקיים האמור בסעיף 84 לחוק.

לא נאמר בחוק כי "בקע מפשעתי" יראו כ"תאונת עבודה" אם קוים האמור בסעיף 84 לחוק אלא כי "אין רואם בקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעובדה אלא אם...."....התוצאה המעשית היא צמצום המושג "תאונת עבודה" עת מדובר בבקע מפשעתי.

במסגרת עב"ל 456/03 בוריס שוורץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) ניתן ביום 31.12.04 פורש המונח "מאמץ לא רגיל" במילים הבאות

"פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה שבפנינו מתייחסת לשני מצבים קיצוניים: מצד אחד אירוע חד פעמי הנחשב כחריג (פרשת הופמן) ומצד שני עבודה מאומצת בתדירות גבוהה (פרשת חוסן (עב"ל 1348/00 אחמד חוסיין נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) ניתן ביום 27.3.03). בין שני קצוות אלה משתרעים מצבים רבים ומגוונים של מאמץ שאינו אירוע חד פעמיי אך כזה שנעשה בתדירות לא גבוהה. בשלל מצבי ביניים אלה השאלה היא מה אמת המידה הראויה לבחינת ההכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה.

דעתי היא שבמצבי ביניים יש לבחון את האירוע מן הזווית של שגרת העבודה של העובד. שגרת העבודה, על פי תפקידו הרגיל של העובד, היא שתקבע אם האירוע שגרם לבקע מפשעתי הוא תולדה של "מאמץ לא רגיל" אם לאו. ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג שגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ "לרגיל", והיפוכו של דבר: ככל שהמאמץ הפיזי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל"מאמץ לא רגיל".


קבלת טיפול תוך 72 שעות

בעב"ל 397/97 אלדד חיות - המוסד לביטוח לאומי, נדונה פרשנותו של סעיף 84(2) לחוק- בדבר קבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מ"הופעת הבקע":

"ההלכה היא כי על מנת שבקע מפשעתי יוכר כתאונת עבודה, 'חייבים להתקיים כל התנאים שנקבעו בסעיף 40 [84] לחוק... ואפילו נגרם הבקע המפשעתי תוך כדי העבודה ועקב העבודה, אך לא 'הופיע' אותה שעה, אין הוא בא בגדר תאונת עבודה'...כמו כן, 'צריך שהופעת הבקע תגרום להפסקת העבודה' של המבוטח...

...שני התנאים היסודיים שנקבעו בסעיף 84(2) לחוק הם הפסקת העבודה וקבלת טיפול רפואי עקב הופעת הבקע. שני תנאים אלה קשורים קשר סיבתי ל'הופעת הבקע'. קשר סיבתי שני הוא הקשר שבין 'הופעת הבקע' לבין מאמץ לא רגיל או פגיעה במישרין באזור קיר הבטן. נוסף לכך, נדרש קשר מבחינת הזמן, לפיו 'הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה'...

שרשרת שני הקשרים הסיבתיים והקשר מבחינת הזמן, מובילה לתוצאה שהמונח 'הופעת הבקע' פירושו האירוע הפיזיולוגי של הופעת הבקע תוך כדי העבודה, ולא האבחון של קיום הבקע לאחר מכן..." (פד"ע לד 21, 28).

ובמקום אחר, כאשר הבקע הופיע ביום ה' ואת הטיפול הרפואי קיבל המבוטח לראשונה ביום ב' שלאחריו, נפסק:

"... אמנם לא ב'ימים' ('ימי תקופה') מדובר בסעיף 40(2) כי אם בשעות - אך אין חולקין על כך ששבעים ושתים שעות הן שלושה ימים. לו רצה המחוקק להתיר את הרצועה, ולפטור את נפגעי הבקע המפשעתי מעולו של סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, רשאי היה לעשות כן, על-פי הוראות סעיף 1 לחוק הפרשנות הקובע כי 'חוק זה יחול לגבי כל חיקוק...אם אין הוראה אחרת לעניין הנידון...' ואמנם כך עשה, באומרו בפסקה (3) שבאותו סעיף 40, כי ההודעה למעביד או למוסד צריכה להימסר, אף היא, תוך שבעים ושתים שעות אך בכפוף לסייג האומר: 'להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון, וכו'...'

'אין 'לנכות' ממסגרת זמן זו, ימי שבת וחג כדי להגיע לשבעים ושתים שעות 'נטו''" (דב"ע מח/ 145-0 המוסד לביטוח לאומי - יעקב טוויג, פד"ע כ 82, 84; ראו גם: דב"ע נו/ 123-0 יחזקאל סעד - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 26.07.96)


הכרה בהחמרת בקע כתוצאה מתאונת עבודה

יובהר כי קיומו של בקע מפשעתי עוד קודם למועד האירוע של המאמץ החריג (האירוע התאונתי) אין בו כדי למנוע הכרה בהחמרה, או בהתפרצות מאוחרת כתאונת עבודה – ראה לעניין זה דב"ע נ' 0/154 שלום שרמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע 297.

בעב"ל 37958-12-11 יעקב חוטובלי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) ניתן ביום 10.6.14 נקבע כי בבקע שהיה קיים לפני האירוע בעבודה והחמיר עקב האירוע בעבודה יש לבחון את התקיימות התנאים לפי סעיף 79 (קיומו של אירוע תאונתי בעבודה) ולא סעיף 84 לחוק.

התנאים להוכחת בקע מפשעתי מצריכים ידע מוקדם של החוק ומיומנות בפניה לביטוח לאומי ולכן מומלץ להיוועץ עם עורך דין המומחה בתחום טרם פניה לביטוח הלאומי.

נגרם לך בקע מפשעתי כתוצאה מתאונת עבודה, הינך מוזמן לפנות אלי, לייעוץ ראשוני ללא עלות בפלאפון: 0542871851.



שרמן נ' המוסד לביטוח לאומי
.doc
Download DOC • 52KB

פנטנוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי
.doc
Download DOC • 74KB

יעקב טוויג נ' המוסד לביטוח לאומי
.doc
Download DOC • 51KB


בוריס שוורץ נ' המוסד לביטוח לאומי
.doc
Download DOC • 60KB

חוטובלי נ' המוסד לביטוח לאומי
.doc
Download DOC • 142KB



פוסטים אחרונים

הצג הכול

מתי פגיעה במהלך פעילות נלווית לעבודה תוכר כפגיעה בעבודה ותזכה בפיצוי מהביטוח הלאומי?

מתי תוכר פגיעה במהלך פעילות נלווית לרבות נופש שאורגן על ידי העבודה כפגיעה בעבודה שמזכה בפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי? במאמר זה ריכזתי עבורכם את המבחנים שנקבעו בפסיקה בנוגע להכרה בפעולה נלווית לרבות נופש