מתי תוכר פגיעה במהלך פעילות נלווית לרבות נופש שאורגן על ידי העבודה כפגיעה בעבודה שמזכה בפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי?
במאמר זה ריכזתי עבורכם את המבחנים שנקבעו בפסיקה בנוגע להכרה בפעולה נלווית לרבות נופש כפגיעה בעבודה.
בתי הדין קבעו כי המבחן להכרה בפגיעה במהלך נופש שאורגן על ידי העבודה הינו מבחן דו שלבי.
בשלב ראשון נבחנת מסגרת האירוע בה נפגע העובד ומידת זיקתו לעבודה ובשלב שני נבחן האירוע התאונתי הספציפי בו נפגע העובד.
בנוגע לשלב הראשון – בתי הדין קבעו בעבר כי יש לראות בנופש כפעילות הנלווית לעבודה, שכן למעסיק היה אינטרס מובהק בנופש כפעילות לרווחת העובדים וגיבושם.
בנוגע לשלב השני – יש לבדוק האם האירוע התאונתי הספציפי היה חלק בלתי נפרד מהפעילות הנלווית.
בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מוגדרת "תאונת עבודה" במילים באות;
"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".
הפסיקה הכירה בכך שגם תאונות שאירעו לא תוך כדי העבודה עשויות להיראות כתאונה "עקב העבודה" ובתנאי שהתאונה ארעה בפעילות הנלוות באופן סביר לעבודה.
המבחן שנקבע בפסיקה לעניין הגדרת פעולה נלווית הינו מבחן סבירות – מידת הסבירות – שקובעת שמן ההכרח שהפעולה תהא קשורה במרחק שבין ה"נלווה" ובין ה"מלווה".
הפסיקה הכירה גם בתאונות המתרחשות במסגרת פעילות שהיא נלווית לעבודה, כגון השתלמויות ואירוע ספורט ונופש, כנכנסות להגדרה בהיותן "עקב העבודה".
נקבע כי פעמים רבות יש למעסיק אינטרס בעריכת פעילויות מחוץ לשעות העבודה וזאת לאור החשיבות שבפיתוח ההון האנושי ובהעמקת היחסים והקשר בין העובדים לבין עצמם ובינם למקום העבודה.
לכן, כאשר קיימת זיקה בין פעילויות אלה לבין העבודה בתי הדין ייטו להכיר בתאונות המתרחשות במהלכם כתאונות עבודה.
זיקתו של האירוע לעבודה ומידת ה"עניין" שמגלה בו המעביד – בין אם המדובר בפעילות ספורט, או בהשתלמות, או בנופש – אלה ייבחנו לפי מבחן הסבירות, על פי מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ומשקלן.
לאחר שהאירוע יוכר כ"פעילות נלווית" לעבודה תיבחן הפעילות הספציפית בה היה מעורב העובד שעה שנפגע בתאונה ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר, מידת הרלוונטיות שלה לאירוע בכללותו ועד כמה מהווה הפעילות חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר.
מבחן הזיקה ומבחן האינטגרליות במצטבר יקבעו אם בית הדין יכיר בתאונה כתאונת עבודה או לא.
מכאן, שאם פעילות הפנאי במהלכה התרחש האירוע התאונתי, מהווה חלק בלתי נפרד מן האירוע שהוכר כ"פעולה נילווית" סביר להניח שבית הדין יכיר בתאונה כתאונת עבודה. במקרים מסוג זה יש להראות שאותה פעילות, בה התרחש האירוע התאונתי, הייתה חלק אינטגרלי מתכנית הפעילויות של האירוע המוכר.
במקרה שנדון בפני בית הדין עניינו של עובד שנפגע במהלך קפיצה מעל חבל בהיותו תחת השפעת אלכוהול במסיבה שארגן המעסיק. בית הדין קיבל את תביעתו של העובד להכיר בתאונה כתאונת עבודה. בית הדין קובע כי מעשהו של עובד שהביא לפגיעה, אף אם היה רשלני או פזיז, אינו מנתק את הקשר בין הפעילות שביצע העובד לבין הפעילות שהוכרה כפעילות נלווית לעבודה.
כך, גם תאונה שארעה כאשר עובדת נפגעה במהלך אירוע גיבוש שכלל שתייה וריקודים ונפלה משולחן עליו ניסתה לעלות תוך כדי ריקוד, הוכרה כתאונת עבודה על אף העובדה שיש בפעולה שביצעה העובדת משום נטילת סיכון מיותר.
מאידך, כאשר הובא בפני בית הדין מקרה של עובד שנפגע בפעילות דייג לאחר העבודה לשם השלמת הארוחה באתר עבודה מרוחק באמצעות חומר נפץ לא הוכר כתאונת עבודה.
בנוסף, נפילה שארעה בשל ריקוד מהיר בעת בילוי בפונדק לאחר שעות פעילות ההשתלמות לא הוכרה כפעולה נילווית סבירה וכתאונת עבודה.
גם פציעה כתוצאה מהתעסקות של עובד עם אקדח שנמצא באחת המגירות במשרדו ולא נועד להגנה מפני סיכוני העבודה לא הוכרה כתאונת עבודה.
במהלך 15 שנות עבודתי כעורך דין נלחמתי עבור עובדים במאבק מול המוסד לביטוח לאומי כדי להשיג להם הכרה בתאונות שאירעו בפעולות נלוות לעבודה כתאונת עבודה.
רק עורך דין שמתמחה ומנוסה בתחום ומכיר את מבחני הפסיקה יוכל להביא את הפיצוי המיוחל.
נפגעתם תאונה במהלך פעילות נלווית לעבודה ייתכן והינכם זכאים להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה אשר תוביל לפיצוי חודשי בהיקף של אלפי שקלים לכל החיים.
מעוניינים לשמוע עוד, ייעוץ ראשוני ללא עלות, 0542871851.