הזכאות לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה בעקבות תאונת עבודה דורש באופן טבעי – כתנאי מקדמי – הוכחת אירוע תאונתי שהתרחש במהלך העבודה.
במאמר זה אסקור עבורכם את המבחנים להוכחת אירוע תאונתי כפי שהתגבשו בפסיקה.
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 מגדיר תאונת עבודה במילים הבאות;
"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו"
סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 קובע חזקת תאונת עבודה ומגדיר כי רואים תאונת עבודה אף אם;
1. אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
2. ארעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש.
3. ארעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה.
4. ארעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד, ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה ארעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
5. ארעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות.
6. ארעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לעניין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים.
7. ארעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי לנסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
בדב"ע נא 218/0 המוסד לביטוח לאומי נ' ד"ר משה דרור שפורסם בפד"ע כ"ד 545 בעמ' 547 הובהר הצורך בהוכחת אירוע תאונתי;
"דין הוא כי על מנת להיכנס בדלת אמות של "פגיעה בעבודה" – "ראשית ראיה צריכה להיות כי אכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר פגימה בעבודה""
ההלכה היא שעל מנת שאירוע תאונתי בעבודה יהיה "תאונת עבודה" נדרש שהאירוע התאונתי בעבודה יהיה אירוע פתאומי, מבודד, שאפשר לאתרו בזמן ולקבוע מתי אירע ואת המקום בו אירע - ראה לעניין זה דב"ע לא/5-0 אסתר ושדי ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 200, בעמ' 205.
עם זאת, להוכחת קיומה של "תאונת עבודה" לא די בקיומו של אירוע תאונתי פתאומי, אלא דרושה גם הוכחה ל"פגימה" או חבלה במשמעות של injury .
כך נקבע במסגרת דב"ע 96/0 המוסד לביטוח לאומי נ' אמנון וייל ;
"אותה חבלה מהי? לעניין זה נאמר "העקרון הכללי, המבוסס על פסיקה מתמדת אומר כי אין תאונת עבודה אם "העובדה התאונתית" שבה מדובר לא גררה אחריה כל חבלה "באורגניזם של האדם".....אשר ברור הוא כי באין "חבלה" אין "תאונת עבודה" ואין זכאות לגמלה מכוח הסעיפים המזכים לגמלה. "החבלה" היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה, וככל עובדה מהמערכת המהווה עילת תביעה – צריך שהתובע יוכיחה."
ה"חבלה" אפשר שתבוא לידי ביטוי גם בכאבים, אף אם לא נגרם לנפגע אי כושר עבודה כתוצאה ממנה.
כך נקבע בעב"ל 217/96 המוסד לביטוח לאומי נ' עליזה נזרד "כאב מידי הוא אינדיקציה לתאונה"
במהלך 15 שנותיי כעורך דין בתחום נתקלתי לא פעם במקרים בהם תביעתם של מבוטחים להיות מוכרים כנפגעי עבודה נדחיתה בגלל שלא ידעו לתאר את פגיעתם כחבלה וסברו שעצם העובדה שנפגעו בעבודה תספיק.
בכל מצב של פגיעה בעבודה מומלץ לפנות אל עורך דין המומחה בתחום על מנת לדאוג להביא את פרטי התביעה למוסד לביטוח לאומי באופן שבו לא יהיה ספק בנוגע לקיומו של אירוע תאונתי כהגדרתו בחוק שמזכה בפיצוי.
נפגעת בתאונת עבודה, הינך מוזמן לפנות אלי לייעוץ ראשוני ללא עלות, בפלאפון 0542871851.