החל ממועד הלידה ובחודשי החיים הראשונים של היילוד נערכות לו בדיקות על ידי רופא קופת החולים לאתר או לשלול את האפשרות שהוא סובל מפריקה מולדת או התפתחותית של פרקי הירכיים.
אבחון פריקה מולדת עד לגיל 6 חודשים מאפשר מתן טיפול שמרני שאינו מערב פעילות כירורגית ושיעורי ההצלחה שלו גבוהים מאוד.
פריקה התפתחותית של פרק הירך – DEVELOPMENTAL DISLOCATION OF HIP – D.D.H – מתרחשת כאשר התינוק נולד עם פרקי ירכיים תקינים והפריקה או הנקיעה התפתחו עם הזמן.
פריקה מולדת של פרק הירך – CONGENITAL DISCLOCATION OF HIP – C.D.H - הינה פריקה או נקיעה מולדת של פרקי הירכיים או אחד מהם באופן שראשי עצמות הירך אינם במנח נכון בתוך פרקיי הירכיים.
הסבירות הכללית לפריקה התפתחותית הינה 10% לעומת 90% לפריקה מולדת.
בדיקות לאיתור פריקת פרק הירכיים הינן חלק משגרת המעקב השוטף אחר תינוקות.
הבדיקה הרווחת הינה הבדיקה הקלינית בה הבודק בוחן את אורך הרגליים, את הכפלים בישבן ואת פישוק הרגליים באמצעות שני מבחנים: ORTOLANI ו BARLOW (מבחני אי היציבות). במקרים מסוימים נערכת בדיקת אולטרה סאונד שהינה יעילה יותר באבחון הפריקה.
כל תינוק בחודשי חייו הראשונים עובר בדיקות קליניות באמצעות המבחנים המקובלים, אם בבית החולים ובטיפת החלב ואם בקופת החולים.
הבדיקה תלויה במשתנים שונים ובין השאר, מיומנות הבודק ו"שיתוף הפעולה" של התינוק. תוצאות הבדיקה עשויות להשתנות מבודק לבודק.
אף שחלה עלייה דרסטית בביצוע הבדיקות מאז 2013 ועד היום בדיקת האולטרה סאונד אינה בדיקת סקר חובה.
בהתאם לחוזר משרד הבריאות מס' 17/2007 "איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות" יש להפנות את התינוק לביצוע בדיקה על קולית של מפרק הירך עד גיל 6 ולבדיקת אורתופד במקרים הבאים;
א. מבחני אי היציבות המחשידים לאי יציבות מפרק הירך בבדיקה פיזיקלית.
ב. קיימת הגבלה בפיסוק.
ג. ישנו חשד לאי שוויון באורך הרגליים.
ד. יש אסימטריה בקפלים.
ה. קיימת צליעה.
ו. קיימים אחד או יותר מגורמי הסיכון לפריקה מולדת.
חוזר משרד הבריאות מציין כי גורמי הסיכון לפריקה מולדת הינם;
א. סיפור משפחתי של נקע מולד של מפרק הירך.
ב. לידה במצג עכוז.
ג. מצבי מיעוט מי שפיר.
ד. היריון מרובה עוברים.
ה. עיוותים בכפות הרגליים, שהם ביטוי ללחץ תוך רחמי.
ו. עיוותים מולדים בברכיים.
ז. עיוותים בחלקי גוף אחרים.
בפסק דין שניתן לאחרונה נקבעה אחריותה של קופת החולים לנזקי הגוף של קטינה שנגרמו מכך שלא אובחנה כסובלת מאי יציבות של מפרק הירך עד גיל חצי שנה ונפסק לה פיצוי של כרבע מליון שקלים.
בפני בית המשפט הוכח שהרופאה של הקטינה הבחינה בהגבלה קלה בפרקי הירכיים וחשדה בקיומה של אי יציבות. במקום להפנות את הילדה לבדיקת אולטרה סאונד הפנית אותה הרופאה לבדיקת אורתופד.
בית המשפט קבע כי הרופאה התרשלה בכך שנמנעה מלהפנות את הילדה לבדיקת אולטרה סאונד ולא פעלה בהתאם לחוזר משרד הבריאות הקיים בעניין.
בית המשפט דחה את טענת הרופאה כי לא היה בסמכותה להפנות את הילדה לבדיקת אולטרה סאונד שכן הסמכות לעשות זאת הייתה של האורתופד.
בית המשפט פסק לילדה סך פיצוי של כ – רבע מיליון שקלים פיצוי בגין הפגיעה הגופנית ממנה היא סובלת בעקבות הרשלנות.
במהלך 15 שנות עבודתי כעורך דין המתמחה בתיקי רשלנות רפואית ניהלתי מספר רב של תיקים שעניינם חריגה של רופאים מהנחיות חוזרי משרד הבריאות.
בין היתר השגתי פיצוי ללקוחות שלא נערכה להם בדיקת החזר אור בילדותם ועקב כך היה איחור באבחון של "עין עצלה" וכן פיצוי ללקוחות שלא הופנו החל מגיל 50 לבדיקת דם סמוי בצואה שבאפשרותה לאבחן מוקדם סרטן מעי גס ולכן המחלה התגלתה בשלב מתקדם.
נגרמה לכם נכות בעקבות רשלנות רפואית, מוזמנים לפנות אלי לשיחת ייעוץ ללא עלות, בפלאפון 0542871851.