במספר רב של מקרים בהם טיפלתי ב – 15 השנים האחרונות השגתי פיצוי של מאות אלפי שקלים ולעיתים אף מעבר לכך בעבור יורשיהם של מנוחים שלא אובחנו כנדרש על ידי רופאיהם.
אחת הסיטואציות בהן נתקלתי בשכיחות גבוהה יחסית היא איחור באבחון של התקף לב שגרמה, למרבה הצער, לנכות חריפה ולעיתים אף למותם של מטופלים .
לא בכדי יצאו כבר בשנת 2002 הנחיות האיגוד הקרדיולוגי בישראל שעניינם "בדיקת הטרופונין בהערכת החולה עם תסמונת כלילית חדה או חשד לה".
במסגרת אותן הנחיות נקבע כי יש לבצע בדיקת טרופונין בכל חולה עם חשד לתסמונת כלילית חדה לצורך אבחון, הערכת סיכון ובחינת טיפול.
ההנחיות קובעות כי בחולה עם חשד לתסמונת כלילית חדה, יש לבצע בדיקת טרופונין בקבלתו לבית החולים. במידה והבדיקה המוקדמת שלילית יש לבצע בדיקה שניה כעבור 6-12 שעות מהבדיקה הראשונה.
כדי להגביר את רגישות הבדיקה, קובע האיגוד הקרדיולוגי, רצוי לבצע את הבדיקה השניה בפרק הזמן של 9-12 שעות מתחילת התסמינים, במידה והדחיה אינה מעכבת את הטיפול בחולה אין צורך ביותר משתי בדיקות למעט מקרים חריגים.
האיגוד הקרדיולוגי קובע כי על בדיקת הטרופונין להיות זמינה 24 שעות ביממה, כל ימות השבוע, בכל בתי החולים, לכל החולים בחשד לתסמונת כלילית חריפה כולל מחלקות לרפואה דחופה, קרדיולוגיה, טיפול נמרץ לב, טיפול נמרץ כללי ומחלקות לרפואה פנימית.
האבחנה של תסמונת כלילית חריפה מבוססת על הערכה קלינית מקיפה הכוללת את האנמנזה, הבדיקה הגופנית, סידרת בדיקות א.ק.ג. וממצאי בדיקות העזר.
אין להסתמך על תוצאת בדיקת טרופונין בודדת לשלילת נמק תאי שריר הלב. ערך תקין של בדיקת טרופונין לנמק תאי שריר לב אינו שולל את האבחנה של תסמונת כלילית חריפה.
שחרור בלתי מוצדק של חולה עם תסמונת כלילית חריפה כרוך בתמותה של לפחות פי שניים בהשוואה לחולים המאושפזים.
אמצעי אבחון מדויקים יותר לאוטם שריר הלב, הן מבחינת הרגישות והן מבחינת סגוליות, יאפשרו סיווג וטיפול נכונים יותר של חולים עם תסמונת כלילית חריפה.
בעת נזק לבבי הכרוך בפגיעה בלתי הפיכה בתא שריר הלב, משתחררים הטרופונינים הלבביים לדם ההיקפי. כיוון שבאופן בסיסי רמת הטרופונינים הלבביים בדם הינה נמוכה, ולעיתים מתחת לסף הגילוי של של הערכות הקיימות, הרי שאף מספר קטן של תאי שריר לב ניזוקים יעלו את רמת הטרופונינים הלבביים בדם היקפי באופן משמעותי. לכן, בדיקת הטרופונין הלבבי הינה בדיקת הדם הרגישה והסגולית ביותר לנזק לבבי ולו קטן בהיקפו.
מלבד הטרופונינים, הסמנים בדם לנמק תאי שריר הלב כוללים בין השאר את האנזים CK , האיזואנזים MB של CK האיזופורמים שלו, ומיוגלובין.
פעילות האנזים CK בדם עולה תוך 8-4 שעות מתחילת נמק תאי שריר הלב וחוזרת בהדרגה לערכה הבסיסי תוך 72-48 שעות.
כאמור, אבחנה של תסמונת כלילית חריפה נעשית על סמך הערכה קלינית מקיפה הכולת אנמנזה, בדיקה גופנית וממצאי בדיקות העזר.
הביטוי הליני הנפוץ ביותר לתסמונת כלילית חריפה הינו תעוקת חזה "טיפוסית". יחד עם זאת, הביטוי יכול להיות אחר: תעוקת חזה לא טיפוסית, עילפון, אי ספיקת לב, או הפרעות קצב, הסבירות לתסמונת כלילית חריפה, אבחנה קודמת של מחלה כלילית וגורמי סיכון מרובים למחלת לב כלילית (סוכרת, יתר לחץ דם, עישון היפרליפידמי וסיפור משפחתי למחלת לב כלילית בגיל צעיר).
בחולה עם תסמונת כלילית חריפה הבדיקה הגופנית לרוב תקינה, אך בנוכחות חוסר יציבות המודינמית (דופק מהיר, תת לחץ דם או קוצר נשימה, קול לב שלישי או איוושה חדשה), עולה הסבירות לתסמונת כלילית חריפה.
בדיקת אלקטרוקרדיוגרם (א.ק.ג.) חיונית להערכת חולה עם חשד לתסמונת כלילית חריפה הן בשל יכולתה לחזק את החשד באבחנה והן בשל יכולתה להעלות אבחניות חלופיות כגון דלקת קרום הלב, קרדיומיופתיה וכו'.....סטיית מקטע ST מתחת ומעל לקו האיזואלקטרי או היפוך גל T מעלים את הסבירות לאבחנה של תסמונת כלילית חריפה. ככל שמידת סטיית מקטע ST גדולה יותר, הסבירות לתסמונת כלילית חריפה גוברת. מנגד תרשים א.ק.ג. ללא פתולוגיה משמעותית או אף תקין אינו שולל את האבחנה של תסמונת כלילית חריפה.
כאשר לאדם יש גורמי סיכון רבים גם כאב בלתי אופייני בחזה חשוד מאוד לכך שהמקור שלו בבעיה לבבית.
בסקירה של UpToDate משנת 2013 נרשם;
“Several studies suggest that a diagnosis of “nonspecific” chest pain carries risk of increased mortality, wspecially due to ischemic hear disease, thus, a diagnosis of nonspecific chest pain should be made cautiously ant ay indicate the need for vigilant follow-up”
כאשר מגיע מטופל עם כאבים בחזה החשודים לכאבים ממקור לבבי חייבים לקחת לו בדיקת אנזימי לב. שני הסמנים לנזק שריר הלב הם טרופונין ו CPK .
הקווים המנחים, כפי שתואר לעיל, מחייבים להשהות את החולה לפחות עד 6 שעות ולחזור על בדיקת סמנים אלה וכן לחזור על בדיקת הא.ק.ג. ורק אם הסמנים האלה שליליים ניתן לשלול אבחנה של אוטם חריף בשריר הלב.
כאמור, חרף ההוראות המפורשות, במספר תביעות רשלנות רפואית אשר טופלו על ידי, ייצגתי אנשים שרופאיהם התרשלו באבחון התקף לב, אנשים ששוחררו מבית החולים מבלי שאובחנו שהם סובלים מהתקף לב וזאת לאחר מס' שעות בודדות , לקוחות שרופאיהם לא העבירו אותם להעמקת בירור אצל קרדיולוג וביצוע צנתור דחוף וכיוצא בזה. באותם מקרים השגתי ללקוחותיי פיצוי של מאות אלפי שקלים ולעיתים אף מעבר לכך.
סבורים שהצוות הרפואי אבחן בצורה שגויה את מצבכם הרפואי וגרם לכם לפגיעה, מוזמנים ליצור קשר איתי לשיחת ייעוץ ללא עלות בפלאפון: 0542871851.
